<h1>ראב"ן סימן שי"ט</h1>
<h2>דף סה:</h2>
תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה והגיע זמנה לראות וראתה בכולן בועל בעילת מצוה ופורש, דתניא [ס"ה:] רבותינו חזרו ונימנו בועל בעילת מצוה ופורש ורב ושמואל דאמרי תרווייהו בועל בעילת מצוה ופורש וכן אמרי ר' יוחנן ור"ל. ואם תאמר הני כולהו בראתה או בהגיע זמנה לראות, בקטנה שלא הגיע זמנה לא אמרינן, איברא אכולהו קיימי אפילו בקטנה דהאמר רבא [ס"ו.] תבעוה להינשא וניתפייסה צריכה שתשב ז' נקיים ואמרינן ל"ש גדולה ול"ש קטנה דאגב חימוד אתיא דם נידה ה"נ אגב דם בתולים אתי דם נדה. וכן מצאתי בתשובת הגאונים דאכולהו נשים קיימי דבועל בעילת מצוה ופורש, ודייקי לה מיהא דכי הוו ר' יוחנן ור"ל בתינוקת, לא אמרן באשה, ש"מ דבלא היגיע זמנה מיירי וכ"ש בהיגיע זמנה ובראתה כבר דפורש, וכן מנהג בשתי ישיבות. וכל דין נידה עליה בין לז' נקיים בין לטבילה.
